Berakhoth
Daf 9a
משנה: בְּשַׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרוּכָה וְאַחַת קְצָרָה. מָקוֹם שֶׁאָֽמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רְשָׁאִי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר אֵינוֹ רְשָׁאִי לְהַאֲרִיךְ. לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם. שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי לַחֲתוֹם.
Traduction
Le matin, on dit deux bénédictions avant le shema et une après cette prière; le soir, il est précédé et suivi de deux bénédictions, dont l’une est longue et l’autre courte: dès qu’une prière longue est ordonnée, il n’est pas permis d’en dire une courte, ni de faire l’inverse; lorsqu’on doit la terminer par la formule de clôture (sois loué, Eternel, etc.), il n’est pas permis de supprimer cette formule, et vice versa.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בשחר מברך שתים לפניה. יוצר אור ואהבה:
ואחת לאחריה. אמת ויציב:
ובערב מברך שתים לפניה. מעריב ערבים ואהבת עולם ושתים לאחריה אמת ואמונה והשכיבנו:
אחת ארוכה ואחת קצרה. אשתים שלפניה קאי בין בשחרית בין בערבית ארוכה היא שפותחת בברוך וחותמת בברוך וזהו יוצר אור וכן מעריב ערבים. קצרה היא אהבה בשחרית ובערבית שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך:
מקום שאמרו להאריך. לפתוח ולחתום בברוך:
אינו רשאי לקצר. שלא לפתוח או שלא לחתום:
לקצר. שלא לפתוח בברוך או שלא לחתום אינו רשאי להאריך לפתוח בברוך או לחתום:
לחתום. אקצרה קאי דמקום שאמרו לחתום בברוך ולא לפתוח אינו רשאי לשנות שלא לחתום ולפתוח בברוך:
ושלא לחתום. מקום שאמרו שלא לחתום כגון ברכת הפירות וברכת המצות אינו רשאי לחתום:
הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַל שֵׁם וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה שֶׁיְּהֵא הַגָּיַת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנִי כָּל הַמְּקַיֵּם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ כְּאִילּוּ קִיַּם וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.
Traduction
R. Simon, au nom de R. Samuel bar-Nahman, dit: Cette disposition des prières a lieu en vertu du verset (Ps 1, 2): Tu la méditeras jour et nuit; la méditation du jour et celle de la nuit doivent être égales (84)C.-à-d. comme le soir la 3e section du schema', consacrée à la vue des tsitsith, n'a pas lieu d'être appliquée, on récite en revanche une bénédiction de plus que le matin.. R. Yossé bar-Abin, au nom de R. Josué b. Levi dit que c’est en vertu de ce verset (Ps 119, 164): Sept fois par jour j’ai loué les actes de ta justice (85)Soit 3 le matin et 4 le soir.. R. Nahman ajoute: Celui qui accomplit ce précepte de louer Dieu sept fois, agit aussi bien que s’il méditait la loi jour et nuit.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שתהא הגיית היום והלילה שוין. ולפיכך תיקנו בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה וג' פרשיות של ק''ש הרי שלש ג''כ ובערבית לחד מ''ד לקמן שאין אומרים כי אם ב' פרשיות של ק''ש תיקנו שתים לפניה ושתים לאחריה ובזה היום והלילה שוין:
על שם שבע ביום הללתיך. ר' יהושע בן לוי טעמא דכל הברכות הללו קאמר דשחרית ודערבית:
כל המקיים שבע ביום הללתיך. וקורא ק''ש עם ברכותיה שלפניה ושלאחריהבשחרית ובערבית:
תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּין וְיֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חֲמוּרִין הֶן. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב. רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָא חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים 9a דִּכְתִיב אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן לֹא יַטִּיפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִימוֹת. וּכְתִיב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר. וְנָבִיא וְזָקֵן לְמִי הֵן דּוֹמִין לַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׁלַח ב̇ פַּלְמַטָּרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵרִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּהוּ בְּלא חוֹתָם וְסֵמַנְטֵרִין. כַּךְ בְּנָבִיא כְתִיב וְנָתַן לְךָ אוֹת וּמוֹפֵת. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
Traduction
R. Ismaël enseigne ceci: Les ordres du Pentateuque comprennent, soit des défenses, soit des allégements: les unes sont graves, les autres ne le sont pas; mais les paroles des docteurs le sont toujours. Ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (79)(Sanhedrin 10, 3).: la négation du précepte des phylactères, formant opposition à la loi, n’est pas un péché (car il suffit de consulter le texte pour savoir qu’il existe): mais celui qui placerait 5 sections (au lieu de 4) et ajouterait ainsi aux ordres des docteurs serait condamnables. R. Hanania b. R. Ada au nom de R. Tanhoum bar-R. Hiya, dit: Les paroles (décisions) des anciens ont plus de valeur que celles des prophètes; il est écrit (Mi 2, 6-11): On dit: Ne prophétisez point. Ils (80)C.-à-d. les sages (commentant la Loi). prophétiseront. Mais ils ne prophétiseront pas pour ceux que la honte ne quitte pas. Puis: Je te prédirai du vin et de la boisson. A qui ressemblent le prophète et le sage? A deux courriers (81)Littéralement (selon J. Levy, Neuhebr. Worterbuch. s. 5.): 2 notaires d'armée polemos et notarios étant les composants du mot araméen dans le texte). Fraenkel lit: polemister envoyés par un roi à une province; pour l’un, il écrit: ''s’il se montre sans mon cachet et sans mon timbre, on ne lui ajoutera pas foi''; pour l’autre, il prévient qu’on le croie sans ces indices. De même, pour le prophète, il est dit: Il vous donnera un signe ou un miracle (Dt 13, 2), tandis que des sages il est dit: Conformément à la loi qu’ils t’enseigneront (c’est à leur supériorité), tu procéderas (Dt 17, 11)
Pnei Moshe non traduit
יש בהן קולין. כלומר לפעמים תמצא בהן יותר קולא מד''ס שהן חמורין לעולם כדקתני במתני' דסנהדרין ומייתי לקמיה:
דכתיב אל תטיפו יטיפון. מקרא הוא במיכה שהנביא אמרה הם בשם ה' שראוי למנוע מהן דברי נביאות הואיל ואינם משגיחין ומבזין דבריו כמו שאמר אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות לפי שאינם חפצים אלא בדברי שקר וכזב כמו שמסיים שם לו איש הלך רוח ושקר כזב אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה ולפיכך צוה השם למנוע דברי נביאות מהם אבל בדברי הזקנים לא מצינו כן אלא אף ע''פ שאינם משגיחים אמרה תורה והגידו לך את דבר המשפט וענש להממרים ואינם שומעין לדבריהם הרי חמורים הם דברי זקינים מדברי נביאים:
פלימנטרין. הבא בשליחות המלך לעשות ולפקח על דבר פרטי נקרא פלימאנטרוס בלשון רומי:
סמנטרין. סימן כתב ואות מהמלך:
ברם הכא ע''פ התורה אשר יורוך. אשר הם אומרים כך ציותה התורה מבלתי אות וסימן תאמין להם:
הֲדָא דְתֵימַר מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל עַד שֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּאי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע אֶלָּא אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. הָדֵין דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לָעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנִּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה אֵילּוּ וָאֵילּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֲבָל הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵיכַן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בִיבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Traduction
L’expression de la Mishna (''tu méritais d’être en danger, etc'') est dite depuis qu’un bat-kol (82)Voix céleste. Voir ce qu'en dit l'introduction, 9. s’est fait entendre; auparavant, l’homme sévère adoptant pour règles de conduite les avis les plus graves de Shammaï et de Hillel était digne du verset qui dit (Qo 2, 14): L’insensé marche dans l’obscurité (car ces avis se contredisent parfois); si l’on adopte les avis les plus commodes à suivre de l’un et de l’autre, c’est de l’impiété. Il fallait suivre tantôt les avis les moins sévères, tantôt les plus graves de l’une ou de l’autre école. Or, cela n’est vrai qu’autant que l’on n’a pas encore entendu le bat-kol (83)C.-à-d. avant que l'opinion de Hillel ait définitivement prévalu.; mais depuis qu’il s’est révélé (en faveur de Hillel), l’avis de Hillel sert toujours de règle, et celui qui le transgresse est digne de la peine de mort. On a raconté que le bat-kol a dit: '' Les avis des uns et des autres sont les paroles du Dieu vivant, mais l’avis de Hillel prédomine''. Où s’est-il révélé? A Yabné, selon ce que dit R. Bivi au nom de R. Yohanan.
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. דעבדינן כב''ה משיצא בת קול כדלקמן:
הדין דתימר. להא דאמרן הרוצה להחמיר וכו' או כקולי וכחומרי ב''ש עושה עד שלא יצאת בת קול שהלכה כב''ה לעולם:
ביבנה. כשהיו סנהדרין קבועין ביבנה:
Berakhoth
Daf 9b
מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי י֙י אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֙י אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. י֙י אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם י֙י אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו' לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה 9b בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָֽנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי י֙י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֙י אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.
Traduction
Pourquoi lit-on chaque jour les deux sections du shema? R. Levi et R. Simon ont tous deux répondu. R. Simon dit: Parce que chaque section rappelle le précepte de le lire ''au coucher et au lever''. R. Levi dit: Parce que le Décalogue y est résumé. Ainsi: 1° Je suis l’Eternel ton Dieu correspond à écoute Israël, l’Eternel est notre Dieu; 2° tu n’auras pas d’autres dieux devant ma face, aux mots l’Eternel est un; 3° tu ne proféreras pas en vain le nom de l’Eternel, aux mots tu aimeras l’Eternel ton Dieu, car, si l’on aime l’Eternel, on ne prêtera pas de faux serment en son nom; 4° souviens-toi du jour du Shabat et sanctifie le, aux mots que tu te souviennes. Rabbi ajoute: ce précepte du Shabat équivaut à tous les autres, car il est écrit: Tu leur as fait connaître ton saint Shabat, tu leur as ordonné des commandements et des lois, etc.; cela démontre qu’il équivaut à toutes les prescriptions religieuses; 5° honore ton père et ta mère, répond aux mots afin que vos jours et ceux de vos enfants se multiplient (86)C'est la récompense énoncée dans le Décalogue, pour le respect envers les parents.; 6° tu n’assassineras pas, aux mots vous périrez bientôt, car celui qui tue sera tué; 7° tu ne commettras pas d’adultère, aux mots vous ne suivrez pas l’élan de vos cœurs et de vos yeux; or, dit R. Levi, le cœur et les yeux sont séducteurs (87)''Littéralement: ''''... sont les 2 courtiers du vice ''''. V. (Matthieu 15, 19); (Marc 7, 21) et 22; avec les passages parallèles du Midrash et de Publius Syrus, cités par le grand Rabbin Schuhl, Sentences et proverbes du T., p. 327.'' qui entraînent l’homme vers le péché (comme organes de la convoitise), car il est écrit (Pr 23, 26): Mon fils, donne-moi ton cœur, et tes yeux suivront ma voie; le très saint béni soit-il dit: Si tu me donnes ton cœur et tes yeux, je sais que tu es à moi; 8° tu ne voleras pas répond aux mots tu récolteras ton blé, non celui de ton voisin; tu ne témoigneras pas contre ton prochain faussement, aux mots je suis l’Eternel ton Dieu; et il est dit: L’Eternel Dieu de vérité. Et que signifie ce dernier mot? R. Aboun dit (88)(Sanhedrin 1, 1).: Il est le Dieu vivant et le roi de l’univers. Selon R. Levi, le très saint a dit: porter un faux témoignage contre son prochain équivaut un blasphème de nier Dieu comme créateur du ciel et de la terre; 10° tu ne convoiteras pas la maison de ton voisin, répond aux mots: vous écrirez sur les frontons de ta maison, non de la maison de ton prochain.
Pnei Moshe non traduit
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. שמע והיה אם שמוע שאומרין אותן בבקר ובערב דאלו פ' ויאמר פלוגתא היא לקמן בפרקין אם מזכירין יציאת מצרים בלילות:
מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. כדמפרש ואזיל דבפסוק ראשון כלולין ב' דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך וכן כולן בכל הג' פרשיות ורובן בב' פרשיות הראשונות הן. והנכון דגרסי' מפני מה קורין ג' פרשיות הללו וכאידך מ''ד:
למען תזכרו. ועשיתם את כל מצותי וזו היא מצות שבת כדדריש רבי:
כבד את אביך ואת אמך. למען יאריכון ימיך וזהו נרמז בפסוק למען ירבו ימיכם וימי בניכם שאם תקיימו מצוה זו ירבו ימיכם וכן ימי בניכם אם הם יקיימו:
כתיב תנה בני לבך לי ועיניך. דריש ועיניך אדלעיל שאם תתן לי לבך ועיניך אז דרכי תצרנה כדמסיים אמר הקב''ה וכו':
וכתיב וה' אלהים אמת. כלומר אחר שיאמר אלהיכם צריך לומר אמת ולא יפסיק כדכתיב וה' אלהים אמת ובכאן נרמז שלא יעיד שקר כ''א אמת כמו שהקב''ה הוא אמת וכדמסיים ר' לוי לקמיה ואיידי דדריש מלת אמת מייתי נמי להאי דר' בון דדריש בפ''ק דסנהדרין הלכה א' על הא דאמר התם חותמו של הקב''ה אמת ומהו אמת. ולמה חותמו אמת א''ר בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם ונוטריקון של אמת אלהים מלך תמיד:
ביתך ולא בית חבירך. ובזה נרמז כל הדבור לא תחמוד שאם חומד לבית חבירו סוף שיחמוד אשתו וכל אשר לו:
תַּמָּן תַּנִּי אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וְקָֽרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שְׁמַע וְהָיָה אִם שְׁמוֹעַ. וַיֹּאמֶר. רִבִּי אַמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זֹאת אֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת. אָמַר רִבִּי בָא אִין מִן הֲדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן הֵן גּוּפָהּ שֶׁל שְׁמַע. דְּרַב מַתָּנָה וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין בְּדִין הֲוָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָן מִפְּנֵי טַעֲנַת הַמִּינִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין אֵלּוּ לְבַד נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
Traduction
On a enseigné (89)Mishna 5, (Tamid 5, 1): Le chef de la section du temple disait aux cohanim de réciter une formule de bénédiction, et les assistants y répondaient. Quelle bénédiction énonçaient-ils? Selon R. Matna, au nom de Samuel, c’est la bénédiction de la Loi; puis on lisait le Décalogue et les trois sections du shema. R. Amé au nom de Resh Lakish dit: Ce procédé montre (90)Cf. (ci-après 2, 1). que l’omission des bénédictions (qui accompagnent le shema) n’empêche pas la récitation du Shema. R. Aba dit: Cela ne prouve rien, car le Décalogue équivaut à la partie intégrale du shema par son contenu (et ne forme pas une interruption). Or, R. Matna et R. Samuel bar-Nahman disent: On ferait bien de réciter chaque jour le Décalogue (comme prière); pourquoi ne le fait-on pas? Pour ne pas donner aux détracteurs de la religion lieu de supposer que le Décalogue seul a été révélé à Moïse sur le mont Sinaï.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ''ה דתמיד:
זו ברכת תורה. לפי שקורין בעשרת הדברות היו צריכין לברך ברכת התורה בתחילה:
זאת אומרת שאין הברכות של ק''ש מעכבות. שהרי לא בירכו ברכות שלפניה:
אין מן הדא לית ש''מ כלום. דהיינו טעמא שלא היו מברכין ברכות ק''ש משום שקורין בתחילה עשרת הדברות והן הן גופה של קריאת שמע כדלעיל ועל עשרת הדברות לא תיקנו ברכות וברכת התורה כבר בירכו והיינו כדרב מתנה וכו' כלומר שאם היו יכולין לקרות גם בגבולין לעשרת הדברות לא היו צריכין ג''כ לברך ברכות ק''ש אחרי כן שכבר יצאו בקריאת הדברות שנכללו בהן כל ג' פרשיות של ק''ש:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר זְבוּדָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעָם בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָם שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּיבּוּר. רִבִּי חוּנָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָהּ שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִיאָה וּמַלְכוּת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי שֶׁכְּתוּבָה בַתּוֹרָה בִנְבִיאִים וּבִכְתוּבִים.
Traduction
R. Samuel bar-Nahman, au nom de R. Juda bar-Zebda, dit: On ferait bien chaque jour de lire le chapitre de Balak et de Bileam, et l’on s’en abstient pour ne pas fatiguer les fidèles. En effet, dans ce chapitre, selon R. Houna, se trouvent mentionnés le coucher et le lever du soleil (Nb. 23, 24), et selon R. Yossé bar-Aboun, la sortie d’Egypte et la royauté (ibid. 22). Selon R. Eliézer, cet épisode devrait se dire, parce qu’il se trouve dans le Pentateuque, dans les Prophètes (Mi 6, 5) et dans les Hagiographes (Ne 13, 2).
Pnei Moshe non traduit
ר' חונה וכו'. כלומר דמפרשי מפני מה בדין היה לקרות גם לפ' בלק ובלעם:
מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו ודמי לבשכבך ובקומך שהקב''ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכוב שלוים ושקטים כארי וכלביא ולפיכך היה בדין שיהו קורין ג''כ פרשה זו אי לאו משום טורח צבור:
יציאה ומלכות. יציאת מצרים אל מוציאם ממצרים ומלכות ותרועת מלך בו:
בתורה בנביאים ובכתובים. מחסדי המקום עלינו שלא אבה לשמוע אל עצתם בנביאים עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור ובכתובים בנחמיה ביום ההוא נקרא בספר משה וגו' אשר לא יבא עמוני ומואבי וגו' כי לא קדמו וגו' וישכור עליו את בלעם לקללו ויהפוך אלהינו את הקללה לברכה:
אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וַהֲלֹא לֹא בֵרְכוּ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחִיו דְּרִבִּי בְּרֶכְיָה עֲדַיִין לֹא יָֽצְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וְתֵימַר יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
Traduction
Le chef de la section de service ordonnait donc les bénédictions, que les assistants répétaient: c’était d’abord la bénédiction de la Loi, Ahaba (2e du matin). Comment était-ce possible lorsque la première n’avait pas encore été dite? R. Samuel, frère de R. Berakhia, répond que, la lumière du soleil n’ayant pas encore paru alors, on ne pouvait pas, en louant Dieu, le nommer ''Formateur des lumières'' (titre de la 1re; on la déplace donc).
Pnei Moshe non traduit
מה בירכו וכו'. כמו אמר מר הוא ופריך והלא לא בירכו יוצר המאורו' ומשני ר' שמואל מפני שעדיין לא יצאו המאורות שהיו משכימין מקודם ואיך תימר יוצר המאורות:
וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמִשְׁמָר הַיּוֹצֵא. מַהוּ בְרָכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ זוּ הִיא הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַחֲוָה וְאַהֲבָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת.
Traduction
Le samedi, on ajoute une bénédiction pour le détachement des gardes qui sortent (à leur tour). -Quelle est cette prière? Selon R. Helbo, c’est la suivante: ''Que celui qui réside dans cette maison (Dieu) implante au milieu de vous la fraternité, l’amitié, la paix et les bonnes relations''.
שְׁמוּאֵל אָמַר הִשְׁכִּים לְשַׁנּוֹת קוֹדֶם קִרְיַת שְׁמַע צָרִיךְ לְבָרֵךְ. לְאַחַר קִרְיַת שְׁמַע אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי בָּא וְהוּא שֶׁשִּׁנָּה עַל אָתָר. רִבִּי חוּנָא אָמַר נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְרַשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הֲלָכוֹת אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב חִייָא בַּר אַשִׁי נְהָגִין הֲוִינָן קוֹמוֹי רַב בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת זְקָקִינָן לְמִבְרְכָה.
Traduction
Samuel dit: Si quelqu’un s’est levé de bonne heure pour étudier la Loi avant la récitation du shema, il doit dire la formule de bénédiction (de la Loi); après le shema, ce n’est plus nécessaire (car la bénédiction du shema en dispense), à la condition, ajoute R. Aba, que l’étude ait lieu immédiatement (après l’amida). R. Houna dit: Si le sujet paraît être de l’exégèse, Hagada, il faut dire la formule; mais si c’est un sujet juridique, Halakha, c’est inutile. R. Simon dit qu’il faut la réciter dans les cas. R. Hiya bar-Ashé raconte ceci: Nous avions l’habitude, en étudiant devant Rav, soit de l’exégèse, soit de la Jurisprudence, de dire la formule de prière.
Pnei Moshe non traduit
צריך לברך. ברכת התורה:
לאחר ק''ש א''צ לברך. שכבר נפטר באהבה רבה:
והוא ששנה על אתר. מיד דהואיל ואין ברכת אהבה רבה נתקנה על התורה אלא דמ''מ פוטרת היא הלכך דוקא אם למד מיד אח''כ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source